בְּיִידִישׁ זה מצחיק יותר

בפרקים הקודמים ב"חתולה בסנדלים", התחלתי לעבוד כעורכת לשון בחברה שמספקת כתוביות לסדרות ולסרטי קולנוע וטלוויזיה. בסביבת עבודה טעונת לחץ רגשי מתון ("את עדיין עובדת על הקובץ הזה אחרי שעתיים?! את חייבת להזדרז, המהירות כאן היא מהמרכיבים החיוניים ביותר!") התמודדתי באומץ עם הפרעות כפייתיות ("לא מפריעים לך הפירורים על השולחן? הנה, אעזור לך לנקות...") ונאבקתי בחירוף נפש מול התסמונת הנשית הידועה, המוכרת בשמה הלא-מדעי כ'תופעת מחזור הדם הזוחלי' ("אלוהים, כמה קר כאן!!! אני סוגרת את המזגן ופותחת חלון, בסך הכול 35 מעלות בחוץ, מי בכלל צריך מזגן במזג אוויר אביבי שכזה?")

חודש לאחר תחילת העבודה, הצלחתי בלא מאמץ מיוחד לשפר באופן משמעותי את קצב העבודה. קובץ שעריכתו ארכה שעתיים וחצי מסתיים בימים אלה בשעה; הטעויות מזנקות לי אל מול העיניים ודורשות שינוי והמלל שוטף במהירות את המסך. מגוון התוכניות התרחב: להקת אריות מבית היוצר של 'נשיונל ג'יאוגרפיק' משתעשעת עם מֶדְיוּם חמורת סבר הנחלצת לעזרתם של בני זוג שמתגוררים בבית אנגלי רדוף רוחות; אדם סנדלר מתרועע עם אנג'לינה ג'ולי וחוקרי המשטרה החרוצים עושים ימים כלילות בפענוח מקרה רצח כפול בעיירת נופש שלווה. סדרות ילדים, אופרות-סבון, קומדיות, מדע בדיוני, מסתרי העולם המופלא, תוכניות לחיטוב הישבן – איני בוחלת בכלום וכל דבר מתקבל בברכה ובעניין.

עבודתם של המתרגמים (העוסקים במלאכה לפניי) עדיין משמשת מקור לשעשוע שאינו נגמר. "את חושבת שאַתְּ כֹּל זֶה?" שאל הגבר את הבחורה על המסך שמולי ואני מצליחה לנחש שהטקסט המקורי כלל את האמירה הסלנגית You think you're ALL THAT? (את חושבת שאת 'מַשֶּׁהוּ מיוחד'?)

"אני מפחדת!" מצייצת האישה הבריטית לנגד עיניי, "שיער גבי מזדקף!" ואף שמדובר בארץ זרה וייתכן שהנשים הבריטיות מטפחות פלומת שיער בגבן שנוטה להזדקף מעת לעת, אני ממהרת לתקן ל- "השיער בעורפי סוֹמֵר".
"זהירות, התוכנית אינה מתאימה לצפיית ילדים עקב שימוש בלשון ציורית!" מזהיר אותי צג המחשב, ובעודי תוהה איזו לשון ציורית ממתינה לי והאם אני צפויה לחזות בתיאורים ספרותיים הנוגעים ליופיו של הרקיע, זוהר השמש וההרמוניה המופלאה של ציפורי השיר, אני נכנסת אל שלל השמצות, קללות וכינויי גנאי שמוטחים בין בני זוג במאבק גירושים ססגוני. לָשׁוֹן צִיּוּרִית? המממ. ייתכן שהמשורר התכוון ל- "שפה בוטה"?
"הוא עָבָר בִּצְבָעִים מְעוֹפְפִים!" מכריז מישהו על ציון המבחן של התלמיד המוכשר, ואני מחניקה צחוק ותוהה איך יכול להיות שאדם שבוחר לעסוק במקצוע התרגום מחליט לגייר כך את הביטוי האמריקני To pass with flying colors (להצליח, להצטיין מעל ומעבר למשוער) וחשוב מכך, האם יש תרופה לאדם שמבחין בצבעים מעופפים לנגד עיניו?

בַּמָּקוֹם הראשון במצעד התרגום ההזוי מופיע ביטוי שהפציע אמנם טרם זמני, אולם עדיין מככב באוצר המילים המשרדי ומעלה חיוך על שפתי כולם כשהוא מתגלגל באוויר."He's a total basket case" תיאר מישהו בסרט את אופיו הרעוע של רעהו, והמתרגם ביצע מלאכתו נאמנה וכתב: "הוא ממש מקרה סַלְסִלָּה. " אכן, מקרי סלסלה רבים מסתובבים בינינו מדי יום ביומו, אפשר לזהות אותם בעזרת אֲנִיצֵי הקש הבוקעים משער ראשם, ולפעמים גופם חנוט בנייר צלופן מרשרש באריזת מתנה קשורה בסרט אדום.

באחרונה גיליתי שהחברה אחראית בין היתר גם לתרגום והפקת הכתוביות של סרטים צבעוניים במיוחד, הידועים בציבור כ'סרטים כחולים'. אני מודה שב-34 שנותיי לא היה לי העונג לשבת ולצפות בסרט כחלחל מתחילתו ועד סופו, אולם צפיתי פה ושם בקטעים קצרים, ארוכים דיים כדי לשכנע אותי שלא מדובר בז'אנר הקולנועי החביב עליי, בלשון המעטה. מן הסתם, ההתנגדות העקרונית שלי לתעשיית הפורנו והתרומה העצומה שלה לניצול נשים ברחבי העולם מוסיפה אף היא לתחושת הבחילה שמתעוררת בי נוכח אִזְכּוּר הסרטים האלה. אבל עקרונות בצד לרגע, אני תוהה משועשעת לגבי הנחיצות הממשית של עבודת התרגום בסרטים אלה, ועל אחת כמה וכמה – עריכת הלשון. האם קהל היעד של סרטים פורנוגראפיים מורכב רובו ככולו מאנשים שמייחסים חשיבות רבה לצחות הלשון, או שאולי על הלשון בסרטים אלה להפגין כישורים אחרים ומקוריים יותר מלבד ניקיון...?

כאשר שליח הפיצה המסוקס מגיע אל הדירה (בה גרות 3 שותפות ארוכות רגליים ומסולקנות שדיים, שמרבות לגפף זו את זו בלא סיבה נראית לעין) והבחורה שפותחת את הדלת מגלה באופן בלתי צפוי שאין ברשותה כסף לשלם לו, האם יבחין הצופה הנלהב שסימני הפיסוק השתבשו במשפט: "אבל, יש לי דרך אחרת לפצות אותך, במקום תשלום..." ?
האם ימלמל בתרעומת: "איכות התרגום בסרט ממש מאכזבת ומעליבה את האינטליגנציה של הצופה" או שאולי יבליג וימשיך לצפות כדי לא לפספס את הסצנה המרגשת שבה חוזרת הביתה במפתיע גם השותפה הרביעית, בסיום משמרתה כאחות בית חולים, לבושה בבגדי עבודה ובעלת תיאבון בלתי נלאה לשליחי פיצה מסוקסים?
ומי בכלל טורח להביט בתרגום בתחתית המסך, כשעל כל שאר המסך פרושה ערבוביה של איברי גוף בשלל גדלים, צבעים וצורות; גברים נשים וכל מה שביניהם, ומדי פעם בפעם גם איזה סוס תועה שהזדמן לסצנה, וצוהל בסוסית מדוברת: "מה לכל הרוחות אני עושה פה? לא זכור לי שזה היה בתסריט!?"

עריכת הלשון בסרטים כחולים, אגב, נקראת "עריכה אוֹרָאלִית" וכאשר מתקרבים לכתובית האחרונה נהוג להכריז על רגע השיא באמצעות זעקות חנוקות בנוסח: "אני מסיימת, אני מסיימת! כן פְּסִיק כן סִימָן קְרִיאָה, אני מסיימת!" טוב, האמת שאני סתם ממציאה, כמובן. מעולם לא ערכתי סרט כחול וכאמור, לעולם לא אתרום את חלקי (המיותר) לתעשייה הזוהרת הזו בשום דרך. אוֹלְגָה, הָאנְס וּפְרִיץ ייאלצו לשחזר את ימיהם בקרקס הגרמני בעירום בלעדיי, אני נותנת למזוודה שלי לנוח.

מקרה סלסלה גרמני מובהק